ניקול עילם / פצפונת ואנטון |
מתנשא מולי בלעג
מותר לי להביט
אם אני רוצה,
בוא נצחק על
מותר
לי
לגעת?
ריבועים
ריבועים
וכמה סימטרי
החיוך שלך
כשהוא מפתה את שלי
להתעקם.
כמה שזה מכוער
כל היופי הזה
כמה שאתה הולך לזיין
היום
אחרי שתלך
גם עכשיו לא פסקת מלדפוק
על דלתי
מנסה לנחם,
וקורא לי כל כך
יפה
כל כך
במידת האפשר
בעיניו של זר
הלוואי ולא תתפשט יותר
לא תיגע
במידה ומותר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|