הייתי רוצה להקדיש לך שיר.
שיר כזה, שכשתשמע אותו תחשוב עלי,
ותחייך.
כשאתה מעבר לים, וקר,
ולבד,
תחייך,
בגלל שנזכרת בי,
בגלל שזה השיר שלנו.
אבל השיר הזה היה עצוב מדי,
והשיר ההוא היה נדוש מדי.
ומרגש מדי,
ולא מספיק מוכר.

כל כך הרבה קריטריונים הצבת לשיר שלנו,
אז הוא לא קיים.
במקומו יש לי הרבה שירים קטנים,
שמזכירים לי אותך.
אחד עצוב, ואחד נדוש,
אחד לא מוכר והשני מרגש.
והם גורמים לי לחייך...