מעט אנשים היו בהלוויה.
יחסית הרבה למי שזכרה.
למטוסה היה אירוע מוחי.
שכבה בביתה, הקרובים ישבו בבכי.
אח"כ בבית התשושים והסיעודיים...
ביקרתי אותה.
לא זכרה אותי כמו שאף אחד אחר לא זכרה.
החיים התחילו עבורה והיא מבוגרת מ-80.
נפטרה לאחר מספר חודשים.
עלתה לגן עדן
והוריה ובני משפחתה מחכים.
"ברוכה הבאה מטוסה טוב לראותך אתנו",
השתוממה, "ומי אתם, נכבדים?" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.