המיתולוגיה ההודית טוענת שהסיבה שהאל שיווה כחול היא בגלל שיום
אחד החליטה קבוצה של אלים די משועממים לחמוד את אוצרותיו של
הים.
אז הם החליטו לקחת 2 נחשי קוברה ענקיים ו-2 אלים תפסו כל קצה
של נחש בכל יד עמדו משני צידי הים ומשכו ודחפו אותם בכדי
להוציא את מה שנמצא על קרקעית הים - כמו שחובצים חמאה.
אחרי כמה שעות של משיכות ודחיפות והתחכחות בנחש השני הרגיש אחד
הנחשים שמרוב ששיפשפו אותו הוא חייב לירוק את הארס שלו
ולנחש הענק היה כל כך הרבה ארס וההשפעה של הארס הייתה כל כך
חזקה שאם הוא היה יורק את הארס על העולם העולם וכל מה שחי בו
היה מת מייד ואף אחד מן האלים לא היה מוכן לבלוע את הרעל מחשש
שימות,
אז הלכו האלים וביקשו עיצה משיווה ושיווה החליט לקחת את הרעל
אל עצמו.
הוא בלע את הרעל ושמר אותו במורד גרונו באיזור הגורגרת שלו
בגלל הרעל החזק שנשמר בתחתית גרונו של האל שיווה נהייה לשיווה
חם מאוד והוא נהפך אדום ולוהט.
האלים הלכו למצוא פתרון לבעייתו של שיווה פגשו את הגנגס וביקשו
ממנו לשבת לשיווה על הראש הגנגס הסכים התיישב לשיווה על הראש
שיווה התקרר ועורו נהפך כחול ומאז זהו צבעו.

לעומת זו טוענים הריאליסטים מבין החוקרים של התרבות ההודית
שמתוך כבוד לאל החשוב ביותר האל היוצר חיים והמביא לסופם הלא
הוא שיווה החליטו ההודים לצבעו בצבע הכחול, שהיה מבין הייקרים
ומביין הקשים להכנה ביותר ולפיכך גם מהנדירים יותר
ובגלל זה לטענתם צבעו של האל שיווה כחול
אני לעומת זאת יודע את הסיבה האמיתית מדוע האל שיווה כחול הוא
וסיבה זו קשורה לתרבות הישראלית הרבה יותר משאתם מתארים
לעצמכם...:
לפני שהאל שיווה היה האל שיווה שכולם מכירים הוא היה בעצם
שמעון ברדוגו או שימי (כפי שקראו לו בעבודה) מנתניה, שעבד
כמנקה בתחנה המרכזית בנתניה הוא גר לבד והיה בחור די מתבודד
הוא היה עובד מ-6 בבוקר עד -5 אח"הצ בתחנה מיום ראשון עד יום
חמישי וביום שישי עד 2 .
בימי שבת הוא היה מסתובב בחורף בטיילת ובקייץ על החוף ובמים על
החוף על יד המלונות ומדי פעם היה הולך לסרטי מתח בימי שבת בערב
אם היה משהו טוב.

שימי היה מאוד שמח בחלקו מהחיים שלו כשהוא היה חי בנתנייה חייו
היו פשוטים ודי חסרי דאגות שלא כמו התקופה הקודמת להם עוד
כשהיה סמיר אבו-אל זריר, שהיה המלשין מספר אחד של צה"ל על
הפעילויות שקרו ליד הבית הקודם שלו בשכם
אז אחרי שעלו עליו בעקבות טעות של איזה סוכן זוטר בשב"כ החליטו
במשרד הביטחון לתת לו זהות נוספת אחרי שקיבלו התרעות על לינץ
שעמדו לעשות לסמיר בשכם.
יום אחד חיכו לסמיר (שבאותו זמן היה סעצם שימי) בדירה בנתניה
חברים משכם, שכנראה עלו על הכתובת החדשה שלו בעקבות עוד פאשלה
של סוכן זוטר במשרד הבטחון.
הם צבעו את סמיר בכחול וזרקו אותו לים אחרי שייט של -3 שעות
מנמל יפו לכיוון מערב.
עכשיו מה שה"חברים" הקודמים של סמיר לא ידעו הוא שסמיר (ועכשיו
שימי) לימד את עצמו לשחות בתקופה שלו בנתניה והיה די מוצלח
בזה.
וככה שחה שימי הצבוע בכחול כמה ימים דרך תעלת סואץ אל חופי
גואה.
יותר לא סמך על משרד הביטחון ואימץ לעצמו את זהות האל שיווה
וגם הקים דת חדשה.
וזו בעצם הסיבה ששיווה כחול.