אנה ריבקין / גוזל |
ישבנו בחדר המוכר,
הגוזל צייץ לו בארגז,
רציתי להגיד
שאני אוהבת אותך,
אבל רק הבלים יצאו את פי-
צלילים חסרי משמעות,
דיבור תינוקות.
אתה תקעת מבט ריקני-
בקופסא,
ואותו הוצאת והחזקת
בידייך.
עיניי מנסות לתור
(אחר) עינייך,
חשה קינאה ביצור היתום
שזכה במגע-
בחום שלך.
בסוף הוא מת
ולא הרגשתי
ולו מעט חמלה.
גם אני מתתי-
כי לא היה לי אותך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|