|
ושוב ימי קיץ
נמתחים ארוכים
מתוקים כדם הלאה
בגוף הבשל.
יש רצון להישאב לתוכם
כמו להיות מתוך לא להיות.
דומה יפתח גופנו פוארות וקנוקנות
וסריגים,
ילבש עלים ויהיה לענבים כבדים.
כמו גם יימתח גופנו ויתקשח
כאדמה קשה ומאובקת
מרמס לרגלי עזים ופרות,
וחמות ורדומות המחשבות.
לא יעיב ברק או רעם בזכר
רעיון גבוה או צדק נוקב וקר.
אנחנו ישנים בהקיץ
חולמים את עצמנו אוהבים
דרך עינה
העירומה של השמש. |
|
|
כשאלוקים ברא
את החושך, הוא
ברא לנו ירח,
שיראו איך אנחנו
בודדים. את הירח
שם גבוה, שלא
נוכל לגוע, ויש
כמה שעדיין
מנסים!
פרובוקטור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.