|
ילדה ושימלה
אדומה.
במדבר,
עם הר
ודממה.
אמרה שתלך
ועם ערב
בקשני
לזכור לה.
כחול של שמיים
ואדום של שפתיים.
וחיוך
של ילדה.
ואדע כי אזכור
והיא שכחה. |
|
|
- אני לא מאמין
שקיבלנו
אחד-אפס
- יאללה גם כן
אתה...
- לפחות לא
מילאתי טופס
מסתכלים על חצי
הכוס המלאה
במגרש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.