תום כרמל / חזרתי לחייך |
בפנים עדיין משתולל לו ה"כלום" ההרסני,
הבולע, המנוון.
אך אני מחייך, אינני יודע מדוע.
אולי זו דרך לברוח מעצמי,
או אולי לגרום לסביבה לשקוט, ולעזבני.
חזרתי לחייך, אך,
אם היה לכם זמן לעצור ולהביט,
הייתם רואים שלמרות החיוך,
העיניים עדיין דומעות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|