|
בובה תלויה על חוט
בין לחיות לבין למות.
עייפה בובה סבייטה,
ועייף הוא גם החוט
ולבובה גם לא אכפת
לא אכפת למות.
אבא ואימא לבובה עוזרים
אותה מהחוט משחררים.
אימא ואבא בובה מאכילים
ולבית הבובות בבוקר שולחים.
עם ירידת השמש בצהרים
הזאב הרשע לבובה מכאיב ומרטיב
ובובה דביקה הביתה חוזרת.
הפעם מחליטה לספר לאימא הגברת.
בובה קטנה?
למה קפצת לגינה?!
כולם עם דמעות שוטפים את הבית.
הבלוק מתמלא בכעס כבוי.
את החוט העייף על הגבר כורכים... |
|
|
"אומרים לי שאני
מדבר אל עצמי"
"מי אמר לך את
זה?"
"הממ... אתה לא
מכיר..."
ההוא ממקודם
וההוא ממקודם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.