אני עדי / לא בידיו |
והוא עוד מתבונן שוקל עוד שנייה
את הנעשה אין להשיב
זאת כולם כבר יודעים
ובכל זאת ממשיכים להתנהג כרגיל
מחכה, לא ממהר לכתוב
מקווה, משלה שישתנו הרוב
אך האשליה במהרה מתנפצת לרסיסים קטנים
וכעת הוא כותב בספר דברים
הוא שם מתבונן, צופה במתרחש
שדברים יישארו כך לעד הוא חושש
מה שיקרה כבר לא בידיו
הוא את שלו בספר כתב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|