מחמלי-שלי, קרן-אור שלי,
מה אעשה לך שתחדל מלבכות?

אהוב שלי, במה אשקיטך?
במילות-תנחומים, בתפיחה על השכם?
הקשבה או עצה, או דממת מוות?

משאת נפשי, משאלתי,
מה לך? מה?

מחמלי, מה אעשה לך ולא עשיתי?
לו היה ביכולתי, לטפס בשמיים למרומי גן העדן,
לחפור בידיי עד למעמקיי השאול,
לו היה ביכולתי להשיב לך את אלה שאיבדת
להקים לך אותם, שנדמו לעד,
הייתי יוצאת להביאם.

קטן האדם, ושברירי.
מניח בטפשותו כי גבר על בוראו,
ובתפיסתו המוגבלת רואה את העולם כשלו.
חלש האדם, וצר מוחין.
אין אונים לו נוכח המוות.

תנחומיי.