להיות בובת "אני-כלום" על חוטים.
מי היה מאמין שאנשים יאהבו את זה?
כולם, כמו עדר של רכיכות,
נשבים בקסם של עצמם.
משליכים את זה עלי.
ממשיכים למשוך בחוטים,
ספק בהנאה, ספק בתמיהה,
ו"אני-כלום" זזה, בדיוק כמבוקש.
אז, איך אפשר להיות קטנוני,
אם זה עובד?