עת הייתי קטן,
בתקופת ינקותי,
אז אהבתי אכול וגם שתה, כן.
כל היום, כל הליל,
מרקד ומחולל,
וצרכי גם עושה בחיתול, כן.
אך עת הרגשתי פתאום,
כי בחלצי גבר החום,
אז ידעתי במהרה,
כי בערוותי אחזה שוב הבערה,
ואל האסלה הגואלת שוב רצתי.
כן, אל האסלה הגואלת שוב רצתי.
{פזמון חוזר:}
אללי, אללי,
מה קרה לאשכי,
שוב בוערים הם כנר נשמה.
עת ארוץ אל המים,
להציל אשכיים,
אשיר שוב את שיר הכלימה.
אז גדלתי מגדול,
וכעת אני יכול,
ולספסל הלימודים אז ישבתי.
עת הערב יורד,
שוב לומד ושוקד,
ועם חברי גם שיחקתי.
אך בעת הפסקה,
שוב קמה בי הזעקה,
בערוותי החום גובר,
לאסלה שוב אמהר,
כי בחום האכזרי כבר קצתי.
כן, בחום האכזרי כבר קצתי.
{פזמון חוזר:}
אללי, אללי,
מה קרה לאשכי,
שוב בוערים הם כנר נשמה.
עת ארוץ אל המים,
להציל אשכיים,
אשיר שוב את שיר הכלימה.
ואקדמיה וביה"ס,
חלפו להם כחלום נס,
ואל שוק העבודה יצאתי.
מסב בכבודה,
בראיון העבודה,
ועם המעסיק קצת דיסקסתי.
אך בשעת קורות חיים,
התלקחו האשכים,
אל האסלה אדלוג אדלג,
פן זרעוני יעשו דונג,
כי תוכניות לעתיד כבר עשיתי.
כן, תוכניות לעתיד כבר עשיתי.
{פזמון חוזר:}
אללי, אללי,
מה קרה לאשכי,
שוב בוערים הם כנר נשמה.
עת ארוץ אל המים,
להציל אשכיים,
אשיר שוב את שיר הכלימה.
אז מצאתי לי אישה,
גם יפה, גם לא קשה,
ולהתחתן עמה חפצתי.
גם טבעת אז רכשתי,
לספק את שמיששתי,
ולברכי אז כרעתי.
אך באמצע הסעודה,
חשתי פתע בתנודה,
יבערו שוב אשכיים,
ואני ארוץ אל מים,
כי על הארוחה כבר שילמתי.
כן, על הארוחה כבר שילמתי.
{פזמון חוזר:}
אללי, אללי,
מה קרה לאשכי,
שוב בוערים הם כנר נשמה.
עת ארוץ אל המים,
להציל אשכיים,
אשיר שוב את שיר הכלימה.
וכלה זאת לא סירבה,
להצעה הנדיבה,
ואיתי תתחתן ברצון.
נערכו הסידורים,
הוזמנו קרובים, זרים,
ואף הדוד חמד לצון.
אך בעת חופה כדין,
ארצה להיות כדני-דין,
כי קן ביצי יבער למוץ,
אל המזרקה אקפוץ,
כי בעוד ילדים כבר חפצתי.
כן, בעוד ילדים כבר חפצתי.
{פזמון חוזר:}
אללי, אללי,
מה קרה לאשכי,
שוב בוערים הם כנר נשמה.
עת ארוץ אל המים,
להציל אשכיים,
אשיר שוב את שיר הכלימה.
וכעת אני זקן,
וציפורי עזבה הקן,
כך אשב לי גלמוד ובודד.
אספר הסיפור,
בשעת מעשה אסור,
לכבשתי אשר אהבתי.
אך בעת הגז העונתי,
למען סוודר אופנתי,
ריח עור שרוף חזק,
הביאני למחנק,
אך אני לא אנוד,
מי ייתן ואשכיי יהפכו לאוד,
כי אני בדבר לא אחפוץ לי.
כן, אני בדבר לא אחפוץ לי.
{פזמון חוזר:}
אללי, אללי,
מה קרה לאשכי,
שוב בוערים הם כנר נשמה.
עת ארוץ אל המים,
להציל אשכיים,
אשיר שוב את שיר הכלימה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.