דוד יופה / בעשן הסיגריות הסמיך |
הזכוכית קריסטל שהיינו הפכה לשברים פוצעים.
בעשן הסיגריות הסמיך מאוד דמיינתי את גופך.
בלהבות החדר נשרפת כולך.
בבוקר שמש אל חדרנו אש זרה שלחה
כמו סימן מסכם לנשיקה אחרונה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|