שנים רבות כורע, ירא מאימת השוט.
בבור כלוא, חשוב כמת.
לכוד בסבך קורים, בובה על חוט.
שבר כלי, מקושש טיט ובונה פלאים,
אך כתונת הייחוד הושמדה,
ופסי החירות בדם הוכתמו.
אך הנה האיר אלי את פניי.
את כבלי ניתצתי, עורמתי הושיעני.
הייתי עבד לאדון מר ונורא,
כעת אהיה לשר חסר מורא.
לא עבד, לא שליט אהיה!
בזאת נשבעתי-
רק שותף, אח ומורה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.