דוד יופה / צער |
צער. כאב פנימי הנע בחלל אין סופי. כאב שחור בלתי נראה אך הלב... מרגיש הכל. כל חושיו נתונים בו. עוד מעט ותפרח. תתעופף בחופשיות , בקלות, כנשר, כפרפר צהוב יפה וענק. קולות דקים, רכים (קדיש/מיסה ?) , קצב אחיד והנשמה רוקדת, שמחה ובוכה, מבולבלת ובתוך הלב - כאב. חד וקשה. הבכי באולם מתגבר והלב בוכה. הנשמה עצובה. עצובה על בכי הלבבות שבאולם והבכי קורע עור, תוף, לב ועין, אך הנשמה מפרפרת לה רחוק, רחוק, ר ח ו ק בשמיים. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|