ניצן נלחמת בשקט / אותו דבר |
קשה לי לנשום.
משטחי שיש
עמוסי פרחים
מסודרים כמו חיילים
והכל שקט.
מדי.
ואני לא דיכאונית,
רק מנסה להבין
איך אפשר להיות חרש
כשקוראים לך אלוהים
כי נמאס כבר לראות כל יום מלא מכוניות ליד המקום הזה
במיוחד בדרך הביתה
תודה לכבדי על השיפוץ... תודה רבה!
26.1.2004
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|