לאבי היקר, אכתוב כמה מילים.
להביע רגשותיי, מזה כבר שנים.
אבא, אותך אני אוהב.
אותך אני מכבד עד כאב.
לא אוכל לתאר את הצער שעובר בליבי.
הכאב הגדול בתוך נשמתי, גורם לבכי בקרבי.

אנא סלח לי אבי, על שלא הקשבתי לכל דבריך,
בבקשה הבן אותי אבי, כי אני כלום בלעדיך.
כל חיי הקצרים, מילה שלך הייתה לי ככוכבים.
איך הייתי רוצה לחזור לאותם ימים עגומים,
לתקן את העוול שנגרם מכל אותם ייסורים.
למילה שלך הקשבתי, הכנסתי אותה לליבי החם.
את כבודך לא חיללתי, אפילו עד זוב דם.
לא העזתי לומר לך לא, ולא העזתי לדבר.
חבל שכל המצב ההוא גרם לכזה משבר.

אבא יקר, אני כותב זאת בדמעות שליש,
אנא קבל את המצב, ותמוך בי חיש.
אבי אבי, אותך אוהב כל ימיי,
אפילו שלא הסכמת עם כל רצונותיי.
אוהב אותך עד קץ הזמנים, גם כאשר תהיה רחוק מעל הכוכבים.

לאבי היקר, אתה לי אור היום, ואתה לי כוכב הלילה.
אתה לי כל כך הרבה מחיי, בלעדיך אני מתכלה לי בייסוריי.
אני יודע את שעובר לך עמוק בלב,
איך שעמוק בפנים, אוכל אותך הכאב.
אני יודע שמה שעשיתי לא היה לרוחך.
אבל אבא היקר, אני צריך את עזרתך.

אני זוכר את הימים הצעירים,
איך שבשבת היינו שרים.
איך לימדת אותי כל כך הרבה.
ואיך שעם הזמן, נהיית כל כך שונה.
אמנם תמיד אתה אבא שאוהב, ותמיד אתה האבא שמלטף,
אבל בכל זאת פעם היית אחר.
היית אבא שהערכתי יותר.
אולי אני הוא השינוי הגדול, כי דעותיי השתנו בכל מכל.
אך את זאת אומר בלבב שלם, והבכי מבפנים צורם,
שאותך אבא, תמיד תמיד אוהב,
זה לא משנה מה אני אומר, או מה אני עושה עכשיו.
אותך תמיד כיבדתי ותמיד אכבד.

לא אשכח את חיוכך האדיר, שמרפה כל לב שביר.
לא אשכח את שמחתך העצומה, שמעירה כל נפש רדומה.
לא אשכח את הכעס, לא אשכח את המריבה,
ויותר מכל אזכור, שהכל בא מאהבה..

אבא, בבקשה אל תעזוב אותי לעולם, ובבקשה סלח לי שאיני מושלם.
את רצונותיך לא אוכל תמיד להשלים, אבל תמיד אנסה, להיות תמים.
להיות שלם עם עצמי, לחיות את התקווה,
שיום אחד תחזור אליי עם אותה אהבה.
שיום אחד נחיה ביחד לעד. שאותו יום לעולם לא ייגמר,
אלא רק ימשיך לתמיד, ויחזק אותנו יותר.
שנאהב תמיד, ולא נכעס אף פעם.
שנתמוך אחד בשני, וביחד נהיה מושלם.
ושאותו יום יגיע מהר, כי עליך אבא, לעולם לא אוותר..