|
הַסְּפָרִים דּוֹרְשִׁים בִּשְׁלוֹמֵךְ
בַּחֶדֶר הַיָּשָׁן הַזֶּה
שֶׁאַתְּ בָּאָה וְהוֹלֶכֶת מִמֶּנּוּ.
עַל הַקִּיר מִתְרַפֶּקֶת אֶל הַצְּלָלִים
מַפָּה מַנְדָּטוֹרִית שֶׁל תֵּל-אָבִיב אַחֶרֶת
שֶׁכְּבָר לֹא קַיֶּמֶת יוֹתֵר.
קוֹרֵא בַּזִּכְרוֹנוֹת שֶׁמְּרַחֲפִים סְבִיבִי
וְאַף-פַּעַם אֵינֶנִּי מְסַיֵּם
תָּמִיד מַשְׁאִיר לִי סִימָן
עַד לַפַּעַם הַבָּאָה שֶׁאֵינֶנָּה מַגִּיעָה.
הַמִּטָּה הַלֹּא-מְסֻדֶּרֶת הַזּוֹ
שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי שׁוֹקֵעַ בָּהּ כְּאֶבֶן בַּעֲרָפֶל
וְהַגַּלִּים מְכַסִּים אוֹתִי.
צוֹלֵל בִּשְׁתִיקָה מְאֻבֶּנֶת
עַד שֶׁאֲנִי מוֹצֵא עַצְמִי מֻנָּח עַל הַקַּרְקָעִית
וְלֹא רוֹאֶה יוֹתֵר דָּבָר
חוֹזֵר מְאֻחָר מִדַּי
אֶל הָרְחוֹבוֹת הַיְּשָׁנִים הַהֵם
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ שֶׁלִּי
שְׁנֵינוּ מְהַלְּכִים בָּהֶם
תָּמִיד יֵשׁ אֵיזֶה קֹר בַּסְּבִיבָה
שֶׁחוֹדֵר לְנִשְׁמָתִי
מְעַרְפֵּל אֶת חוּשַׁי
וְאַתְּ עוֹמֶדֶת מוּלִי אֲפוּפָה עָנָן
וּמַתְחִילָה לִהְיוֹת שְׁקוּפָה.
|
|
גבר עוזב לפעמים
דרך מרפסת,
מזמזם שיר ישן,
נפצע בעורפו מעץ
השסק,
נצבט בשושן...
לא כואב לו?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.