|
דמעה קטנטנה הופיעה לה בזוית עינך
פנייך התאמצו להסתיר את העלבון
פיך נקפץ לשמר את גאוותך הפגועה
אך עינייך, הן פתחו את הסכר לפניי.
הן ראיתי את הכאב הזה
הלא צללתי אל כאבך הצורב
לא יכולתי להתעלם מרגישותך הכאובה
כי ראיתי שם אמת ואז נשברתי.
זכיתי שראיתיך כך
הערכתי את יכולתך לשבת כך מולי
קיוויתי שתרצי בחיבוקי
הבנתי שלא יתממש רצוני.
עדיין מקווה שתרצי בקרבתי
מייחל שתסתכלי לתוכי
שתשכילי לחדור מעבר לתחפושות
שתראי אותי. |
|
|
לפעמים נראה לי
שכל מה שאני
עושה, זה
להתפוצץ בבתי
קפה ולפזר את
החלקים הפנימים
של היהודי הזה
או כל אחד אחר
לצורך הוויכוח.
אנחנו דור של
מחבלים שלא אכפת
להם כמעט מכלום,
אולי חוץ מלמות
עליכם...
מוחמד מחמוד
אחמדוביץ' ממחזר
ממוחזר פטור
מביקורת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.