הניחי נא את ליבך על מגש מוזהב,
אולי אפילו מוכסף,
למען ישמר הטעם הטוב, של עולם הסיפורים והאגדות.
פתחי עבורי, למעני,
את עורקייך,
ותני לי להחדיר אלייך את תורתי האהובה.
קראי בשמי שוב ושוב,
שלא אשכח שזו את מולי,
ואני - מולך.
שכבי פה, על משכבך, עד שאשוב.
קריאות מלחמה נשמעות ברקע סיפורנו,
ואני איני חזק מספיק להדוף אותם.
כשאחזור, אם אחזור, אם ירצה ליבי וליבך,
מצפה אני שתקבלי אותי עם זרועותייך פתוחות,
שכן אין זאת את שעוזבת אותי, אלא אני שעוזב אותך.
לחשי לי לשלום, אהובה יקרה,
יוצא אני היום ואין יודע מתי אשוב.
אפרד ממך בשאלה יחידה,
האם תתגעגעי אליי ? |