אמי היקרה...

קול בוקע, אותה התפילה...
שערי רחמים נסגרו בטריקה
והקול שוב עולה מן הדמעה
אותה הדמעה של אהבה.
אותי המוות לא שכח באותה ארוחה

אימי היקרה, רק שתדעי
אותך אני אוהב בכל מאודי
מה גדול כאבך יותר משלי
מצטער על שעזבתי לפני זמני
זוכר את התפילה, התפילה השקטה
אותה נשאת בכל נשימה
"הילד לחיים ואני למיתה"
אנא קומי ממיטתך החוליה
אנא שובי אל החיים
אתפלל עלייך ממרומים.

כאבך מאפיל עליי בלילות
כשאת בוכה נפרצים תהומות
ומבטך נושא ההערצה
לא סובל את אותה התקווה
מה שוכן בתוך עינייך
שמא העצב על אותה הפלה

אימי היקרה מצטער על כל מה שקרה
אימי היקרה לו רק הייתי יכול הייתי חוזר חזרה

תאמרי לאבא שאני מתגעגע
מתחרט על אותו המזבח
המראה שהוא ראה
המראה נשברה, את ליבו היא חתכה...
תגידי לאבא שביום הכיפורים
יישא עוד תפילה ליושב במרומים
לשמוע קולו שוב, סילסוליו הרכים...
קולו נשבר ,התנפץ לרסיסים
עכשיו הוא קר עם כאב מבפנים
אם ידעתי את אותם השלכות
אולי לא הייתי קופץ למצולות.

אימי היקרה מצטער על כל מה שקרה
אימי היקרה לו רק הייתי יכול הייתי חוזר חזרה

או אימי היקרה עוד בקשה פעוטה
אחי הקטן עוד יושב בחדרו
אנא שחררי אותו..
אחי הקטן תמיד ישאר
אך הוא גדל כל כך מהר
אמא איך את לא שומעת
הוא צועק בקול בליבו
אך ליבך עוד אטום מלשמוע אותו
פרח נעוריו נבל עוד לפני לבלובו
הבגרות באה וחטפה תמימותו

אני כעת מסתכל מלמעלה
רואה את הנזק שנעשה שם למטה
לו רק ידעתי
שחייל אחד בכוחו להפיל מחלקה
שחיי רבים שזורים בחיי
והוצאתי עצמי מין המערכה...