פוחדת מלהיות עצמי (ומה זה בעצם)
ברגע שהבנתי שאני כבר לא נורמלית
ניסיתי להעיר אותו.
עכשיו נותר רק לחבר את השברים,
רק לחבר את השברים.
עוד רגע והדמעות ינקו את פני העייפות
והוא, כמו שיר מודרני מנותח מכל כוון
לא מתגעגע מספיק. לא רוצה לקום.
מה עצר בעדי להרגיש אותו..
כל כך רציתי שיאהב אותי הפעם
משהו השתנה, איני יודעת מה טיבו
שליו, יפה, רגוע ומיוחד. הוא לא יפגע בזבוב עכשיו,
כשהוא ישן הכל נראה ורוד פתאום אפילו
ריח הסיגריות שנדף מפיו והשתלט על גופו החשוף
עכשיו נותר רק לחבר את השברים,
רק לחבר את השברים.

@