ג'ני פקמן / זיכרונות חורפיים |
ורוח שורקת בינות העצים,
זיכרונות של כאב, בדידות, אהבה
לבחור מתוכם רק את מה שרוצים.
דמות בודדה שוב תחמוק בסמטה,
לא שם, לא פנים לה - ישות של צללים,
כך אנחנו עיוורים, מחפשים בבעתה,
ללא שם או יכולת לומר במילים.
והאבן תשוב ותשקע בלבי,
הכפור החודר ואותות מועקה
זיכרון של עוד חורף עם ריח אחר
ורוח נושאת מחשבה רחוקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|