אני אוהבת את הים.
אני אוהבת את הריח המיוחד הזה, שיש לפני שמגיעים. אני אוהבת את
הרוח הקלה שתמיד מנשבת, אפילו בשיא החום. אני אוהבת את העובדה
שתמיד - תמיד אפשר למצוא בים שמש. אני אוהבת ללכת על החול הרך
והחם יחפה. אני אוהבת את הריח של הקרם הגנה, שמהווה את הקיץ
בהתגלמותו. אני אוהבת את מיליוני הצדפים שכל אחד מהם שונה
מהשני. אני אוהבת את הגלים שמגיעים רק בקושי לחוף, נוגעים בו
לשנייה ומיד נמשכים חזרה אל תוך סערת המים הנפלאה שמתנפצת בתוך
כל הכחול הזה. אני אוהבת את אדוות הגלים ואת הקצף הלבן שנוצר
כשהם מתנפצים. אני אוהבת להרגיש את המים מסביבי. אני אוהבת את
השניות האלו, לפני שהגל מתנפץ עליי, ורואים אותו מתקרב, גדול
ומאיים ומפחיד. אני אוהבת את השמיים שמתחילים בדיוק איפה שהים
נגמר. אני אוהבת את הספינות והסירות ששטות באופק. אני אוהבת את
הרעש של המים המשוגעים. אני אוהבת את השקיעה בים, שהיא הכי יפה
שאפשר, השמש האדומה והענקית הזאת, שנראית כמו כדור פלסטיק
אדום, ומשנה כל רגע את המיקום והגוון שלה. אני אוהבת לרוץ על
שפת הים, כשהמים מתיזים עליי ברסיסים קטנים ויפים. אני אוהבת
לחזור מהים כשהאף והלחיים שלי טיפה אדומים...
אני אוהבת את הים כי מה ששומעים, ומה שרואים, ומה שחשים, ומה
שמריחים, ומה שטועמים בו שונה. כל חמשת החושים חווים משהו חזק
יותר, והמוח והלב מקבלים השראה מדהימה כזאת, שאין בשום מקום
אחר.
אני אוהבת את הים כי הוא חוויה של קיץ - של אור ושל שמש ושל
חום. כי יש בו תמיד אנשים שמחים.
אני אוהבת את הים כי אני חושבת טוב כשאני נמצאת שם, כי אני
רואה דברים בתוך הראש שלי ובזכרונות שלי יותר לעומק כשאני
מסתכלת לעומק של הים ואל הגלים המתנפצים.
אני אוהבת אותו כי הוא כל כך שלי, וכל כך של כולם.
אני אוהבת את הים כי יש בו אמת, ופשטות, והאדם לא יצר אותו -
ולמרות זאת, אולי בזכות זאת -  הוא אחד הדברים הכי יפים
בעולם.

20.06.2001