זה בטח נשמע מרתק, ככה הגדיר אותי ידיד ותיק...
אולי זה היה קצת מוגזם מצידו, כי אם תשאל את אותו הבן אדם אני
גם מושלמת וגם נימפומנית ומלאכית ואולי עוד מיליון דברים
אחרים.
אבל כשהוא הגדיר אותי ככה, משום מה זה נראה קצת נכון.
יש בי הרבה צדדים שאף אחד לא מכיר, וגם צדדים שקרוב לוודאי לא
אודה בהם לעולם, לא בפני עצמי וכל שכן לא בפני אחרים.
אני אולי נראית הילדה הטובה של אבאמא, המלאכית התמימה, התלמידה
החרשנית... אבל יש בי הרבה מעבר לזה... צדדים נועזים שמחכים
להזדמנות לפרוץ. ביצ'יות ושנינות שמחכות לתנאים האופטימיליים
שיעזרו להן לחדור את מעטה טוב הלב שעטף אותי במשך שנים ושכנע
את הסובבים שאני נשמה טובה.

אז מה באמת יש שם בפנים?
אולי קצת, טיפונת טוב לב, אולי הרבה רשעות, אולי חוכמת חיים,
אולי רייקנות, אולי סתם מוח שנון שמחפש מה לעשות עם עצמו ובמי
לתעתע.

תחליטו אתם...