היא קמה שוב לבוקר מושלם. הרגליים ירדו מהמיטה ונגעו אט אט
ברצפה הקרירה. הלכה לעבר החלון ובתנופה הסיטה את הוילון.
לעיניה הרדומות התגלתה תמונה מושלמת: השמש זורחת, ענני כבשה
לבנים וציפורים מתעופפות בין העצים הירוקים ומצייצות.
פיהוק.
הביטה בראי בו דמותה משתקפת. יפה כמו תמיד. פיהוק.

מסיימת להתארגן לבית הספר ושומעת צליל בוקע מהפלאפון שלה.
הודעה חדשה התקבלה.
'אני אוהב אותך, שיהיה לך יום מושלם כמוך', חבר שלה כתב לה.
פיהוק.
מתהלכת ברחובות השקטים, ריקים מאדם, ומגיעה לבית הספר. היום
עובר על הצד הטוב ביותר. המורים אוהבים אותה. כל התלמידים
מוקסמים ממנה. היא מבינה את החומר הנלמד בכל המקצועות. מתהלכת
בהפסקות עם חבורה גדולה של ילדים שאוהבים אותה, מעריצים אותה.
פיהוק.
חוזרת הביתה, למשפחתה האוהבת. ארוחת צהריים של כל המשפחה יחד.
חיוכים, חוויות, שיתוף בסיפורי עבודה משעשעים. פיהוק.

הולכת בלילה לישון לאחר יום מושלם. השעות עוברות, חולפות. היא
קמה שוב לבוקר מושלם. פיהוק.