|
עם השנים נערמים
קטעי שורות וחלקים
משירים שרצו להיכתב
ולא ידעו כיצד.
אחת לזמן משוטט
בין רישומי העט
כמו בעיר נטושה
או בחצר גרוטאות,
ומחבקם באהבה
של מחוסרי בית
נשאר קמעה ואז הולך
לא מבטיח לחזור.
וחוזר. |
|
|
אני רק רוצה
למסור לכל הבנות
שמקשיבות לי
עכשיו, שיופי
בכלל לא משנה.
זה אולי פותח
דלתות, אבל מה
שמשנה באמת
כשמכירים בנאדם,
זו המלכאליות
שלו.
תודה.
מה לא? רגע, אז
מה כתוב פה? אה.
המנטאליות שלו.
תודה.
דוגמנית במסר
פדגוגי משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.