|
בהתחלה רק נהניתי
חשבתי שהכל משחק
עד שזה הגיע לידיים שלי
והרגשתי את הכוח
וראיתי את כל הזוועות
ואת כל האימה
וזה שינה את כל המצב
אחרי אותו הערב
כבר לא הייתי אותו האדם
במקום לחשוב איך ליהנות
חשבתי רק איך לשרוד
אני מנסה לשכוח
את כל הזוועות
אך במקום זה
הן רק רודפות אותי,
לצערי התוודתי למציאות
שרק מעטים מקוללים בלהכיר בה
אין יום שעובר בלי שאני אחשוב
מה יקרה היום?
למה כל זה בכלל קורה?
והאם עוד מישהו ימות היום בגלל כל זה?
אלו שאלות שמייסרות את נשמתי
זמן רב מידי
והשאלה שהכי רודפת אותי היא
מתי כל זה ייגמר? |
|
|
אני יכול
להוציא
את התסכול הרב
שאני חש -רק
כאן
הביטוי שלי
ימצא
את מקומו -רק
פה
וזאת מכוון שאני
פשוט לא יודע
איך
שולחים יצירה.
החדש שלא מתמצא |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.