אני מתאהבת בך יותר ויותר
בכל רגע שעובר.
אני עיוורת מוחלטת וטיפשה גדולה,
שחושבת שאולי מצאה אהבה.
אני תולה תקוות במילים בודדות,
אני משלה את עצמי בלי בכלל לראות
ואחר כך מתפלאת למה באות הדמעות...
אני אוהבת אותך הרבה יותר ממה שמגיע לך,
אני מנסה להבין את פשר מבטך.
אני לא רואה שאתה מנצל,
נחמד וחמוד - אבל בעצם מקלקל.
אני טיפשה שמנסה להיאחז באוויר
אפילו כשרואה עד כמה אתה אלי קריר.
אני חוזרת על אותה טעות שבעבר
אני לא זוכרת עד כמה אתה יכול להיות אכזר.
אני צריכה להפסיק לאהוב אותך עכשיו
אני צריכה לשכוח אותך - או שזה יכאב.