השם שלי עזב אותי
ועלה למעלה לאלת הגורל
היושבת על אולימפוס.
האלה מתעתעת בי
כמו שמתעתעים אנשים במדבר,
מושכת אותי לכיוונים שונים
כאילו מושכים בחוטיה של בובה,
ואני -
מתבלבלת, מתלבטת לבחור,
בסוף בוחרת במה שהביא לי הגורל.
אך מה הוא הגורל שלי?



השם שעזב אותי ועלה למעלה לאלת הגורל,
מסתכל בי,
נשמה תועה שמהלכת בשממה שלמטה.
אני רואה אותי מלמעלה,
משוטטת במבוכי הזמן,
במדבר הצחיח של החיים.
אני שלמטה נושאת עיניים חולמניות
אל התכול האינסופי,
חולמת לעוף.
ואני שלמעלה,
פשוט עפה.