עצב פנימי / שהייה |
כל פעם שאני חושבת
על כמה שגדלתי,
אני נזכרת בך,
ולא אני רק פספסתי.
אני לא זוכרת את החיבוק שלך,
אבל אני זוכרת שחיבקת.
עכשיו יש לי עומס בראש,
לא רק בגללך.
אני מתגעגעת לנוכחות שלך,
ואני צריכה שתצחיק אותי,
ושתהיה שונה מכולם,
ז"א,
תקשיב.
דמעותיי זלגו רק כעבור זמן,
אבל השהייה הזאת,
גרמה לי לבכות עד היום,
ולחשוב,
ולהיזכר
כמה שאני אוהבת אותך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|