[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שב לול
/
שבלול

הרגשתי טיפה ,אני יכול להישבע שהרגשתי טיפה זוחלת לה פנימה
הוצאתי את ראשי החוצה, מותח את גופי, מעלה אל על את המחושים.
אח...איזה אויר. כמה כיף לנשום את האויר הצח הזה שאחרי הגשם.
לחיות בצפיפות כזו זה פשוט בלתי נסבל ואין כמו גשם ראשון לצאת
החוצה לטייל, לראות מה השתנה מסביב.
רגע, מי זה בא ממול?
מי זה האיש הענק הזה?
איפה אני בכלל?
`יו. איזה שבלול חמוד`, אמר איזה ילד מעליי
מיד חזרתי פנימה. גשם או לא גשם , אני לא לוקח ריזיקות.
`הי! לאן נעלמת?` הוא צעק
`לא נעלמתי, אני פה, מחכה שתלך - מפגר!`
`ברל`ה ברל`ה, צא החוצה. אימא ואבא יקנו לך עוגה`, הילד זימר
ויכולתי להישבע שכבר שמעתי את השיר הזה בעבר.
`ברל`ה. צא כבר החוצה!`, אמר הילד בטון שאינו משתמע לשתי
פנים.
איזה ילד עקשן, שיעזוב אותי במנוחה.
`אני לוקח אותך הבייתה`, אמר בנימה מאיימת.
`הלו מה לוקח? מי לוקח? תשאיר אותי פה, לא רוצה ללכת!!!`
צעקתי. למה הם אף פעם לא מקשיבים לי.
`רגע, לאן אתה זורק אותי?` , שמעתי את עצמי נחבט על חתיכת
מתכת.

סוף סוף קצת שקט. מעניין לאן הוא הלך. כמה חיכיתי לגשם הזה
בשביל להתחיל לטייל ופתאום הילד הזה נפל עליי.
הוצאתי את ראשי החוצה שוב. אין אף אחד מסביב, רק חומות מתכת
ענקיות. שוב צריך לזחול למעלה בשביל לברוח. אני אחכה כמה דקות
ואז אני אעשה את זה בריצה.
`הי, לאן אתה חושב שאתה בורח?`, נשמע שוב הקול המעצבן של
הילד.
`לא יודע, כמה שיותר רחוק ממך`
`אתה רוצה לצאת החוצה? אני אשים אותך בחוץ`
`כמה מתחשב מצידך, אולי באותה הזדמנות תעשה גם קפה לשנינו, חצי
סוכרזית בשבילי`
`הנה, פה. יותר טוב` אמר והניח אותי על תלולית עפר.
`כן, מצוין ,עכשיו לך תראה אם אני גם נמצא בחדר שלך. אין לך
שיעורים לעשות? אין לך חברים? אין לך חיים?!`
`אתה כזה שבלול חמוד. אני אקרא לך שבי. שבי השבלול שלי`
הבנתי שהמצב אבוד, הוצאתי שוב קצת את הראש לחלץ עצמות וזכיתי
ללטיפה קלה.
`כן, אם אתה יכול לגרד לי שם, כן, כן, כן...בדיוק
שם.....אהההה`
`אני אוהב אותך שבי`, אמר הילדון, קצת בהתרגשות.
`להביא לך טישו? רק אל תהיה רגשן כמו איזה ילדה מפגרת`, אמרתי
בעוקצנות. מבין בפעם המי יודע כמה שאני פשוט מדבר לעצמי.
`אני אבנה לך בית גדול ואני אמצא לך שבלולה חמודה וביחד יהיו
לכם המון שבלולים קטנים`, הילד כבר תיכנן לי את העתיד.
`שבלולה? איפה? איפה???` הזקפתי מחושיי.
`תדאג לפחות לאחת מבית טוב, עם מחושים גדולים?`

`דני אתה בחצר?` שמעתי קול צעקה אימהי.
`כן` צעק הילד חזרה
`בוא הבייתה מהר לאכול`, הנימה הייתה תוקפנית יותר.
`שבי אני חייב ללכת לאכול`, אמר לי הילד בקרירות.
פתאום ראיתי את הרגל שלו מתקרבת אליי. המשקל העצום מחץ אותי
בשניה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל החברה עברו
בתוכך כאילו
כזה




כרוב ב' אוסף
שיירי שירים
ומשכתב


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/6/01 20:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שב לול

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה