אהבה, מילה פשוטה, 4 אותיות, 3 הברות, אך טמון בה כל כך הרבה
כאב.
כל כך הרבה סבל שרבים מאיתנו אינם מבינים, אך את הסבל הזה כולם
עוברים.
אהבה אינה פוסחת על אף אחד, היא מגיעה, דופקת על דלתינו
ובורחת.
היא מגיעה עם סל מלא הפתעות, אך עוזבת עם מיכלים של דמעות.
היא נכנסת לליבינו, נשארת שם זמן מה אך בבוא הזמן היא דועכת
כשקר
או כשהלב מפסיק לפעום, אך לפעמים, טוב לה שם, חמים,
היא נשארת אפילו לכמה שנים, מסתכלת מהצד איך מתאהבים,
רואה איך טוב לנו ביחד אך היא חייבת להרוס,
היא תמיד חייבת לברוח, לחפש לב אחר לחיות בו, מחפשת אנשים
אחרים
להפגיש בינהם, גורמת להם להתאהב ובורחת.
אבל לעצמי בניתי הגנה, על שלט בלב שלי כתוב "אין כניסה לאהבה"

שמתי אזעקה עצמית, אליי היא לא תיכנס, בי, היא לא תפגע אני
אלחם בה
בכל כוחי, אבל הנה עברו כמה חודשים, אותי היא ניצחה, אין לי
יותר
כח להילחם בה, הנה, בואי תיכנסי, תיפלשי אל תוך ליבי,
תפגעי, תהרסי, לי כבר גם ככה לא אכפת, הפגשת אותי איתו
גרמת לנו להתאהב עכשיו טוב לנו ביחד אבל משום מה , אהבה, יש לי
הרגשה
שאת עוד תראי את עצמך, את כוחך.
את הקשר שלנו תהרסי אני פשוט יודעת שלא תהססי, כי כמו שבליבי
את
השלט שברת ואת האזעקה ניטרלת וברחת.
את עוד תחזרי אחרי שלבבות אחרים תשברי, כי בשבירת לבבות אחדים

לא תסתפקי, בשבילך, אהבה, זה כמו סם, את רק רוצה עוד ועוד
את גם רוצה ת'לב שלי, רוצה גם לי לגרום לבכות.
מחפשת למלא מיכלים של דמעות, אבל בזכותי את עוד תצליחי למלא
אוקיינוסים
תוך כמה דקות.
כי זאת מטרתך, להרוס, להשמיד,
כל כך התחננתי שלא תיכנסי, אז למה בכל זאת פלשת
עקשנית?!