אולי את זוכרת ביום הראשון
כשגשם ירד על העיר
ואמרתי "אוהב" ואמרתי שאת
כמו פרח, כמו קסם, כמו שיר
והגשם יורד גם היום על העיר
ואני עוד חוסה בצילו
אבל את, את כבר לא
חוזר במוחי על שירי אהבה
ששרת לי בקול מתקתק
רוח של סתיו ריחפה באוויר
וליבי התפורר ונסדק
ועדיין לוחש את כל המילים
כשתקליט שוב משמיע קולו
אבל את, את כבר לא
טעם שפתייך בוער עוד בפי
מבטך הכואב, העצוב
שלג כיסה את העיר בלבן
לעולם לא אראה אותך שוב
עוד אוהב אותך, בשבילי את הרגע
שהזמן נעצר בשבילו
אבל את, את כבר לא |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.