|
היום גיליתי שאיני יכול לכתוב שיר עם תקווה
ציפורי השיר כבר חיברו מנגינה
היום גיליתי שאיני יכול לסלוח לעם
אשר מהמר על חיים והחופש לדם
יש חוקים של אי סדר
וקצב הרגליים של עולם הנוהג כעדר
נעצר בפתאומיות כמסמן תקוה
נשמעה יריית הפתיחה במירוץ התקוה
במסלול אל החופש, בלי יכולת לשרוד
ציפורי הדרור שוחררו אל מותן
הבזים משחרים לטרף
ואנחנו רוקדים ומקווים לסוף עם דם.
והעולם נוהר ודוהר וגוהר
והקצב מסחרר
פנינו לאן מועדות?
מסכימים ולוחצים ידיים
מגלגלים עיניים
והדם עודנו על הידיים.
ציפורי הדרור הוחלפו בציפורי השלום
שלום הם חתמו, בנוצות טבולות בדם.
פנינו לאן? |
|
|
כל בוקר כשאני
מתעורר דבר
ראשון אני בודק
אם כל האברים
שלי במקום, אחרי
זה אני ניגש
לחלון סוגר אותו
ואז צועק:
אלוהים למה?!!
למה עוד יום?!!
אחרי זה אני
פותח את החלון
שוב ומרגיש שאני
יכול להתחיל את
היום, מהצעקות
החתולה שלי
מתעוררת ומתבאסת
עלי, אני כהרגלי
בועט בה רק כדי
שתלמד שאין ממה
להתבאס (מלבד
הבאסה עצמה)
פקד צדי צרפתי
באודישן לגבינה
לבנה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.