|
הבזקי ריחך,
הם שמטריפים את נשמתי.
הולמים בדפנות אפי,
בעת שאני מתחננת בפניהם שישארו.
הבזקי ריחך,
מעירים אותי עם שחר.
על מצע יום טרי,
עם צרור מחשבות שמזינות את גופי.
הבזקי ריחך,
שנשארו עליי אחרי שהלכת.
ממלאים אותי בזכרונות,
על חיים שלמים שלא יכולתי.
הבזקי ריחך,
מזכירים לי את כל החלומות התגשמו.
ואז נלקחו נחטפו ונשארו
רק הבזקי ריחך. |
|
|
חלק מהאנשים פה
חושבים שאני
מתלוצץ, הם
אומרים לי שזה
לא יפה לחתום
בשם כזה ושזה לא
לעניין, ולא
למדתי כלום
מהרצח, וזה על
גבול ההסתה, כל
מה שיש לי להגיד
בנושא הזה זה:
סרק סרק סרק
יגאל עמיר, מנסה
ברצינות אבל
מבין שזה לא
ילך, אז הוא רק
רוצה למסור ד"ש
למרגלית וקורא
לה לבוא לבקר
ולהביא תמונה
חדשה כי הקודמת
כבר ממש מוכתמת,
בדם, חרדל,
קוטג' וזרע
לשווא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.