בד אדום מתנופף
עיני החיה זועמות.
היא רוקעת בחול, מעלה
עננות אבק לבנות.

המטאדור מתחבא מאחורי הבד.

מסתערת בחרון, בצוואר עקום.
כל ישותה אומרת הרס -
לדרוס, לפצוע, להטיל מום.
המטאדור קופץ הצידה
ברגע האחרון לפני שתפגע.
בתנועה חדה הוא נועץ שיפוד,
צוהל למראה הדם, צוחק כמו משוגע.

עיניה מתרחבות בכאב והפתעה,
מאדימות כמו הבד.

עוצרת, מסתובבת, ושוב מוכנה.
כמו מכורה למשחק הכואב ,
מוכרחה לקבל עוד מנה.
ועוד שיפוד חודר ועוד אחד.
המטאדור בסך הכל ילד
וזה לא יגמר נחמד.
כי ידוע שילדים אכזריים
וזה לא שור זה עגל.
מאסתי במשחקיי המבוגרים,
אין לי את כח הסבל.

20/6/2001