איתי קנה היום טמפונים לחברה שלו, היא ביקשה.
הוא אוהב אותה מאוד, איתי.
בתוך תוכו הוא יודע שהיא קצת מתעללת בו אבל מה לעשות הוא אוהב
אותה.
פעם הוא אהב גברים.
אז תמיד הן מוצאות בו משהו חלש, משהו נשי.
איתי אוהב את זה בהן.
הוא אוהב נשים קשוחות עם צד גברי חזק,
פעם אפילו התאהב בלסבית שמנה.
ונתן לה את כולו.
התמסר.
השתחרר.
ונמחץ תחתיה, בזמן מעשה האהבה.
ולא התלונן.
הוא אהב את הלסבית השמנה שלו, איתי.
היום כשהושיט את ידו למדף, להוריד את חבילת הטמפונים חש שוב
בכאב בצלעותיו.
מזכרת - הוא חשב וחייך.
כאילו זה היה אתמול.
איתי הוא בחור מיוחד.
איתי הוא בחור אוהב, ויש לו כרטיס מועדון.
ויש לו גם קשרים.
למשל יש לו חבר אחד, שעובד בבנק,
וחבר אחד שעובד בקולנוע, מכניס אותו כל הזמן לסרטים אם המנהל
לא נמצא.
ושם הם גם מתמזמזים.
לאיתי לא אכפת,
הוא אוהב את כולם.
הוא אוהב את החבר שלו מהקולנוע, איתי.
ואיתי כבר עומד בתור, לשלם.
ומגיע תורו של איתי.
קופאית רוסייה מביטה באיתי.
מביטה בעיניו.
מביטה בכרטיס המועדון שלו.
ואיתי אוהב אותה עכשיו.
הוא מסתכל עליה חזרה, מצודד את ראשו.
איתי הוא בחור מלא אהבה.
הוא אוהב את שדיה של הקופאית ובלי שליטה שולח יד לקטוף.
הזמן נעצר מסביבם.
והם שוכחים את כולם.
פיטמה נוגעת בקצה של אצבע.
פיטמה שניה נוגעת בקצה לשון.
אירנה צורחת.
מישהו זר נוגע לה בשדיים,
בתור של הסופר.
היא לא מבינה מה קורה.
אירנה אוהבת אנשים, היא קופאית נחמדה, אבל עכשיו היא מתעצבנת.
היא נוקטת עמדה.
מהאוויר הכל נראה שונה לאיתי.
מוצרים מתחלפים מול עיניו במהירות.
כל שחלם עליו עכשיו נראה אפשרי.
זיכרון מגע שדיה של הקופאית עוטף את ליבו.
הוא ציפור.
הוא אוויר.
הוא האהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.