בתחנה המרכזית בעכו הרגשתי איך הכל נופל בי/
כאילו החור השחור של הנפש שלי בולע במהירות את הלב והראות/
ומאיים לעכל עוד איברים/
ולהשאיר את דמוי אני  - תלוי באוויר כמו בלון יומולדת כחול
אחרי שבוע/
כשכבר ברור/
שלשום ברכה ולשום איחול לא יהיו אחיזה במציאות/
שום עוגה ונרות ומיץ טבעי ומוגז לא/
ימתיקו את גבישי המלח שנשרו משמיניות ועיגולי הבייגלה/
אל זקנו הארוך של הזמן/ ונשרו/
אחרי שהתרבו ברבבות ואלפים -
על חיי ועל ראשי/
בחלומותיי ובסיוטים שחייתי בהם/

'מאחל לך מזל -טוב ליום הולדתך ה - 20'/
בשום יום הולדת לא חגג איתי אבי/
ומהו מזל טוב?  טוב בהשוואה למה?
ואם זה מזל איך ישתנה, והוא תלוי באיחולים?/
אל התחנה המרכזית בעכו הגיע האוטובוס.
אני עולה אל שנותיי הבאות /
שם מחכה לי מסיבת הפתעה.