|
בתחנה המרכזית בעכו הרגשתי איך הכל נופל בי/
כאילו החור השחור של הנפש שלי בולע במהירות את הלב והראות/
ומאיים לעכל עוד איברים/
ולהשאיר את דמוי אני - תלוי באוויר כמו בלון יומולדת כחול
אחרי שבוע/
כשכבר ברור/
שלשום ברכה ולשום איחול לא יהיו אחיזה במציאות/
שום עוגה ונרות ומיץ טבעי ומוגז לא/
ימתיקו את גבישי המלח שנשרו משמיניות ועיגולי הבייגלה/
אל זקנו הארוך של הזמן/ ונשרו/
אחרי שהתרבו ברבבות ואלפים -
על חיי ועל ראשי/
בחלומותיי ובסיוטים שחייתי בהם/
'מאחל לך מזל -טוב ליום הולדתך ה - 20'/
בשום יום הולדת לא חגג איתי אבי/
ומהו מזל טוב? טוב בהשוואה למה?
ואם זה מזל איך ישתנה, והוא תלוי באיחולים?/
אל התחנה המרכזית בעכו הגיע האוטובוס.
אני עולה אל שנותיי הבאות /
שם מחכה לי מסיבת הפתעה. |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.