"תכתוב לי שיר אהבה בעין גדי"
אמרת לי בטלפון, בלילה
"עמיחי כתב כאלה שירים יפים בעין גדי
גם לי מגיע, מה לא?"
אך אני לא עמיחי
יפתי לא משורר
רק גבר אחד שבליל עומד
מול ים של מלח
וזכרונות רעים וקהים.
המדריכה בנחל דוד
סיפרה על עצי התמר בעין גדי
שמרוב מאבקם באדמה המלוחה בעולם
פירותיהם מתוקים במיוחד
ואני חשבתי שכך אהבתנו
מההתעקשות לנעוץ שורשים עמוקים
בקרקע מליחה
קוטפים מתק פרי
אני לא עמיחי.
אני עייף וחולה.
מוקף בבני 16 חרמנים
ובנות 16 המזכירות לי.
הנמוכה מלהבים שנראית
כמו ההיא מלפני 4 שנים
בעת ריגשתה.
המתולתלת מבאר שבע
שדומה להיא שכמעט והייתה
אהבה גדולה בצחוקה
ואפילו השחקנית בסרט
שמשהו במבטה מזכיר לי
אותה שככה וככה
ועכשיו היא תחקירנית ורחוקה.
אף אחת לא מזכירה לי אותך.
הזריחה מירדן לים
ההרים שלא טיילת בהם
מכאובי הרגליים והגב והראש
על כולם שפוך שמך
כחיוך על פני ילד מאושר. |