אם הוא היה מבקש ממני,
הייתי הולך עד קצה היקום.
כאשר הייתי מגיע לשם הייתי קופץ ובתקווה,
הייתי נוחת על גבו של הצב הענקי.
אתו הייתי שוחה עד לקצה הכוכבים ומשם מטפס לירח.
על הירח הייתי נכנס לארמון המלכות מבקש מהנסיכה
נשיקה אחת.
לא יותר. הייתי אוסף בזהירות את הקפל העדין והקסום של שפתיה.
מקפל אותו בזהירות וחוזר כל הדרך בשביל להעניק אותו לו.
אבל הוא לא ביקש.
הוא לא רצה ממני דבר מסתבר.
אולי הוא רצה דבר אחד.
הוא חשק בחמלה.
אותו רגש עדין של מסירות אמיתית.
אותו רגש שמעיד על חום, כנות ואהבה.
הייתי נותן עבורו הכל.
אפילו את חיי.
הייתי מטפס על הירח.
הייתי מטייל על השמש עבורו.
הייתי יורד בשביל החלב ונשרף במעמקי האימה של החלל השחור.
כל שרצה, חמלה.
כל שחסר לי, חמלה.