אני רוצה לצרוח... אני רוצה לברוח. לרוץ בלי להתעייף ולא לראות
את הסוף, להמשיך. עד טיפת הכוח האחרונה שעוד נשארה בי... לא
רוצה להיכנע לכם, אתם לא תתפסו אותי, לא תעצרו אותי מלהתחבא
ולהסתתר. אני לא רוצה להיות כאן יותר. אז במקום להתנגד לי אני
מבקשת עזרה, תנו לי כוח להמשיך ולרוץ, תנו לי עידוד לא לעצור,
לרוץ עד הקצה, עד שאהיה חלק מהאור, חלק מהניצוץ הזה שמחכה לי
בסוף המסלול... וזה יהיה הפרס שלי, אני לא רוצה יותר מזה, רק
להיות איפה שטוב לי... אני רוצה לבחור את המקום.
כי נימאס לי מהצביעות ונימאס מהשקרים, ואני לא יכולה לשאת יותר
ולראות את המסכות הצבעוניות האלה כשכולי בשחור, ולא מצבע.. אלא
תוצאה של ריקבון... אני שבורה, וממשיכה להירקב מיום ליום...
בכל שניה שאני נושמת...
גופות נרקבות כשהן קבורות באדמה,  אבל אני נרקבת עכשיו,
באוויר העולם הדפוק הזה,  לעיניי כולם... אבל אף אחד לא רואה,
מעדיפים להתעלם,  לסובב את הגב  ולסתום את האף כדי לא להריח את
הסרחון של הריקבון,  של הסוף. אבל את זה שום דבר כבר לא יוכל
לעצור. כי הגעתי לסוף של המסלול הארוך גם בלי העזרה שלכם,
הצלחתי להוכיח שיש בי את הכוח לברוח,  אבל אין בי את הכוח
להתמודד...
אז אני שואלת אתכם, מי הוא המנצח ומי הוא המפסיד?!?
אז תנסו לעזור לזה שרץ מאחוריי,  אל תתנו לו להתבודד...