היא כבר לא שמה משקפיים כהים.
והעיניים שלה יפות.
כל כך
יפות.
אני לא זוכר,
אם היא אהבה משקפיים כהים
גם לפני.
או שהחיבה הגיע מתוך הכרח.
היא מתלוננת שאוסרים עליה,
לשים משקפיים כהים
במקום
שבו היא נמצאת.
והיא מדברת.
ואני מסתכל לה לתוך העיניים.
וחושב על עוגת גבינה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.