|
אני מכירה אותך.
את תנועות ידיך
את הזיק בעינייך
את הרמת הגבה
כאשר אני אומרת משהו
שלא בדיוק מקובל.
אני מכירה את ההרגשה
של לשכב בזרועותיך
אוזני צמודה ללבך
מקשיבה לנשימותיך
עד שאתה נרדם.
אני מכירה את המבט
שאתה נותן בי,
עינייך חצי עצומות
שופעות רגש ואושר
ברגע שאתה מתעורר.
אני מכירה את ריחך
שואפת אותו פנימה
ממלאה את ריאותי
בזמן חיבוק אינסופי
לאחר המקלחת.
אני מכירה את הכל
קולך מוכר לי
ההרגשה הזורמת בי
שאני איתך...
אבל בעצם
עוד לא הכרנו...
איך זה אפשרי בכלל? |
|
|
מבקיע כמוני
מגיע פעם בדור,
אולי אפילו פעם
בעשור.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.