יפעת דהן / עד לפעם הבאה |
היה זה מבט תמים
ואת מספר הטלפון ביקש קול חמים
יד עדינה הונחה על בטני
וביום למחרת הוא קרא לי אהובתי.
הייתה זו אהבה עם ניצוצות
ועיניים מחייכות
זוהי אהבה אמיתית
שעליה הגורל החליט
אך להיפרד היינו צריכים
כי יש בינינו מליון קילומטרים מפרידים
הבטתי ברכבת נוסעת בעצב
ועד לפעם הבאה ליבי חדל מקצב.
24.1.04
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|