הברית המקודשת.
לני.
לני היה חייזר אהוב על כל החייזרים. הוא שכן במתחם המבודד של
החייזרים. אסור היה לו לצאת מהמתחם הזה כמו לכל החייזרים ולבני
אדם אסור להגיע לשם אלא באישור מפורש. היו לו שני ראשים שבהם
השתמש. לכן החייזרים כל כך התפלאו שלא שמעו ממנו עד שהם פרצו
את הדלת ומצאו את גופתו. שני ראשיו היו מופרדים מגופו.  

סמית.
עורך הדין סמית אהב לדבר הרבה על כל דבר.  הוא מונה לחקור את
הפרשה. הוא דיבר עם אלמנת לני. היא טענה שרק בני אדם מסוגלים
לזוועה הזו. לרוע המזל גם היה שם עיתונאי שהעביר את דבריה
לעיתונות. עתה הוא הסתובב מחוץ לבית כאילו הוא מחכה למישהו.
לפתע ניגש אליו חייזר בעל שלושה רגליים והורה לו לבוא אחריו.
הוא הלך איתו. הם היגיעו לבית מבודד שהיה אטום לקול. אוהב
חניתה ישב שם. אוהב חניתה: הפרשה הזו מעיבה מאוד על הברית
המקודשת בין החייזרים לבין בני האדם.  סמית: כן , אם בן אדם
רצח את החייזר.  אוהב חניתה: אתה לא מאמין בזה?  סמית: אם אני
מאמין, מעולם לא הייתי בטוח בדבר כמו שאני עכשיו. אוהב חניתה:
אז מי רצח אותו?  סמית: קודם כל נשאלת השאלה מי לא רצח אותו,
ובכן, זה לא היה בן אדם כי ידוע לכל שבני אדם משאירים מאחוריהם
חתימת אצבע בדמות אנרגיה וזה רק בני אדם עושים זאת. חייזרים לא
מסוגלים לכך. אוהב חניתה: אז אם לא בן אדם מי כן?  הרי לא היו
לו אוייבים בין החיזרים?  סמית: אני אמרתי שזה חייזר?  יש גם
עוד משהו . בדברו הוא הוציא פיסת נייר והראה לו זאת. אוהב
חניתה: מה זה?  סמית: אתה לא מזהה זאת?  זה סמל של השטאן!
אוהב חניתה: התכוונת לשטן?  סמית: לא, לשטאן, כידוע לך גם לשטן
יש אויב ושמו השטאן. אוהב חניתה: איפה אפשר למצוא את הכת הזו?
סמית: אי אפשר למצוא אותם, הם יבואו אליך.  

קדושי השטאן.
הם חיו במדבר היבש ביותר בכדור הארץ. הם לא היו צריכים לאוכל
או לשתיה. לפעמים הם שלחו שליחים כדי להרוג ביצורים שנבחרו
באקראי כדי לנצח את השטן. הם ישבו באוהלים ענקיים. כל זאת למד
אוהב חניתה מספרים בספריה. עתה הוא צעד במדבר היבש וראה את
האוהלים הענקיים. הוא הרגיש כאילו הוא נכנס למקום של רוע. אחד
מחברי הכת צעד אליו. הוא היה לבוש שחורים. הוא אמר לו: בוא!
הוא מחכה לך כבר הרבה זמן. אוהב חניתה: איך אתם יודעים עלי?
חבר הכת: מנהיגנו מקבל מידע ממקורות בלתי רגילים. הוא הוביל
אותו לעבר אוהל ענקי. הוא ראה אדם לבוש שחורים כשהוא מתפלל.
חבר הכת נגע בכתפו. הלה הסתובב ואוהב חניתה הזדעזע. פניו היו
רזות מאוד.  עניו היו שקועות בחוריהן . הוא תמה איך הוא חי?
המנהיג: בחסדי השטאן אני חי. הוא שולח לי אנרגיה.  אוהב חניתה:
מי רצח את לני? המנהיג: ישיר אה? אתה לא רוצה ללמוד על השטאן?

אוהב חניתה דיבר בקוצר רוח: שמע לי ! באתי לפה כדי למצוא את
הרוצח, כך שהברית בין החייזרים ובין בני האדם תישמר. אז איפה
הוא? המנהיג: בוא אחרי! אוהב חניתה הלך אחריו כשהוא מלטף את
אקדחו הקטן. זה נסך בו ביטחון. הם היגיעו לאוהל קטן יותר. כשהם
נכנסו הוא ראה יצור רזה יותר.  המנהיג אמר לו לקום. הוא קם
בקלות על שני רגליו שנראו כמו מקלות. אוהב חניתה התפלא איך הוא
בכלל מסוגל לעמוד. המנהיג לחש לו כמה מילים והלה צעד לעבר אוהב
חניתה. הוא אמר לו: אני מוכן ללכת אתך.  

אך לעולם לא היה משפט כי כשפתחו את דלת תא הכלא יום אחד הם
מצאו אותו ריק.  אבל לקהילת החייזרים זה הספיק ולכן הברית
הקדושה נשמרה.