|
את יודעת ש...
אין יום בלי שמש
כשאת נושמת
אין רגע
שהטבע
לא עוצר לכבודך
לראות את יופיך
את רואה
עצוב בלעדייך
בלי שתי עינייך
בלי קולך
ובלי מבטך
אי אפשר להתעלם ממך
כמו מלאך
קיבלתי אותך
עם אור כוכבים
ומסביב
הפך יום של אביב
ופרח הצהיב
עם שלל לבלובים
את יודעת ש...
אני לא שוכח
את הריח
אבקת הירח
וכל השירים
שבאו להתארח
את רואה
עננים נודדים איתך
דמעה טהורה זקוקה לך
מי היה מאמין
שיש חלום ממשי
נכנסת ללבי
נגעת בנפשי
יש אנשים
גם הם רגישים
ומודים שזה
נדיר
לחיות את היום
שנוצר מחלום
אדיר
ואת יודעת ש...
יורד היום מוקדם
כשאת לא כאן
הרחובות נצבעים
בצבע אפור
כשאת רחוקה
איתך גם האור
את רואה
גופי נכווה קשות
גם הרגשות
יצאו מבטני
בקול איתני
זעקו לך לחזור
להיות לידי
אם היית רק יודעת
כמה חסרה את
ואני מאוכזב
אני פשוט
מאוהב |
|
|
בקשר לסוגיית
השקל והחצי שקל,
נראה לי שהבנתי
את ההגיון
המסתתר כאן. זה
אומר, אני יכול
להיות קטן
וכסוף, ועדיין
להיות שווה יותר
מהגדולים
והמוזהבים.
(נוי- נוי
בתשובה מוחצת
לגדולים
והמוזהבים
למיניהם) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.