עת תחלוף סופת האבק
ונסיר החול משערך
נביט האחד לתוך העין
נגע יד ביד או בשד.
עת הים יגבה גל,
ונתזיו ירטיבו פנייך
אמחה דמעה מלחייך
אולי נשיקה תרגיע.
עת הרוח בחוץ שורקת
ואת בשתיקה מתחבטת
גופך מבקש לו מרגוע
רק חיבוק יעניק מנוח.
אז מה את אומרת?
עדיין שותקת? | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.